"אם לא תשנה כיוון, אתה עלול להגיע למקום שאליו אתה הולך." (לאו צו)
עוד רגע עוזבת את פאפוס לטובת קיבוץ בישראל ובשבוע האחרון נתקלתי במשפט הזה יותר מפעם אחת.
זה גרם לי לחשוב הרבה על איך אני בוחרת את היעד הבא שלי ובכלל על איך אני מחליטה בחיים מה נכון או לא נכון ברגע הנתון וזה לא משנה באיזה תחום.
אחד הדברים ששמתי לב הוא שאני הולכת עם תחושת הבטן שלי, אני יכולה לתכנן חצי שנה קדימה ובסופו של דבר לשנות הכל ברגע שאני באה לקנות כרטיס כי משהו לא מרגיש לי נכון.
ויודעים מה? עד עכשיו לא טעיתי 😌
לא ביעדים שאני מגיעה אליהם, לא באנשים שאני מתחברת אליהם (או מתרחקת…) ולא בעבודות שאני בוחרת לקחת או לא.
זה חשוב לתכנן תוכניות ולדעת מה הכיוון שלנו, אבל זה חשוב גם להיות קשובים למה שקורה בשטח ולתחושות הבטן שלנו.
לא ללכת דוך בעיניים עצומות כי זה מה שתכננתי, לפעמים דברים משתנים וזה בסדר.
כשאני ללא מקשיבה לעצמי ומתעקשת ללכת בדרך במקורית, לפעמים זה סתם יוצר תחושה של הצפה ותסכול כי זה לא עומד בציפיות שלי.
מעניין אותי לשמוע איך אתם עושים בחירות בחיים, אתם מפעילים יותר את הראש, הלב או את הבטן?
